שימו לב: מלבד החובה המוסרית דווח לגורם מומסך על חשד לפגיעה בילד וא גם חובה חוקית. אנחנו מקווים שתפעלו ברמה המוסרית מבלי להזדקק שהמחוקק יגיד לכם מה הדבר הנכון לעשות. 

הקרע לחוק הוא מאוד עצוב :

בחודש אוקטובר 1988, הובאה מורן, ילדה כבת 5, לבית החולים פוריה, כשהיא במצב קשה ובאובדן הכרה, עקב התעללות פיזית ומכות קשות שקיבלה בראשה ובשאר גופה. עקב מצבה החמור הועברה בהמשך לבית החולים רמב”ם בחיפה, שם שהתה כחמישה חודשים עד לפטירתה. סיבת אשפוזה של מורן הייתה ידועה: התעללות קשה מאוד וממושכת מצד דודה של הילדה, שהתגורר עם המשפחה. ב-9 בפברואר 1989 נפטרה מורן מפצעיה. רק לאחר פטירתה דיווחה התקשורת על האירוע, ונפרץ סכר אדיר בהתייחסות לפרשה, בהתייחסות הציבורית, התקשורתית, ובכנסת. התברר, כי כל הסובבים את מורן ידעו על ההתעללות הקשה והמתמשכת בה, ובהם האם, הגננות, האחיות בקופת החולים, לשם הובאה מורן פעמים רבות בעבר כשהיא חבולה ממכות קשות, ואף השכנים שהתגוררו בבניין וברחוב. הסובבים את הילדה, שידעו על ההתעללות הקשה בה, לא דיווחו לאיש, בהיעדר חובה לדווח וכפי הנראה מתוך הנחה שהדבר ידוע ומטופל.

בעקבות המקרה של מורן הוגשו לכנסת בתוך זמן קצר שש הצעות דחופות לסדר, בנושא התעללות בילדים וחובת דיווח. ב-14 בפברואר 1989, חמישה ימים לאחר מותה של מורן, קיימה הכנסת דיון מיוחד בנושא התעללות בילדים, ובו נקבע כי תוקם ועדה פרלמנטרית בראשות חבר הכנסת הרב יצחק לוי לחקר נושא ההתעללות בילדים. בתום כחצי שנה הגישה הוועדה את המלצותיה, ובהן הצורך בהסדרה בחוק העונשין של חובת הדיווח, במסגרת סעיף 368 ד’ לחוק העונשין, הדן באיסור התעללות ופגיעה בקטינים וחסרי ישע.

חובת דיווח על עבירה בקטין או בחסר ישע נקבעה בשנת 1989 (תש”ן) בתיקון מס’ 26 לחוק העונשין בסעיף 368ד, המחייב דיווח על פגיעה בחסר ישע.

בתיקון הנ”ל נוסף לחוק סימן ו’1: פגיעה בקטינים ובחסרי ישע לחוק העונשין (שבו סעיפים 368א-368ה), שהוא חקיקה מרכזית להגנה על קטינים וחסרי ישע ומניעת התעללות או פגיעה בהם. עד לתיקון זה לא הייתה חובה לדווח על פגיעה בקטין או בחסר ישע על ידי האחראים עליו.

החוק מחייב דיווח לאחת משתי רשויות נפרדות, השונות באופיין:

• דיווח למשטרה
• דיווח לעובד סוציאלי לחוק הנוער